מאמר בנושא ביטוי עצמי בחיי היומיום, מאת אנה באומוול-רוסו

לבטא את עצמי בחיי היומיום

• להבין שהכל מתחיל בי
• לתת לגיטימציה לרצון
• *לרצות*
• לעשות את "הדבר הנכון בשבילי"
• להיות נוכחת בשגרת יומי
• לעשות מה שאני אוהבת. לאהוב מה שאני עושה. בחיים ובקריירה.

האם את מביאה את עצמך לידי ביטוי?  עושה מה שאת אוהבת? אוהבת מה שאת עושה, איך שאת מרגישה ומה שאת חושבת? האם את חושבת על עצמך – כשאת מגיבה? כשאת מכינה "רשימת מטלות" יומית-שבועית-חודשית? האם יש גבול לחוסר העשיה? לעשית היתר? לוויתורים שאת עושה? 

כן, יש גבול וניתן לעשות את השינוי המיוחל. המפתח לכך הוא ביטוי עצמי.

יש לך צורך ורצון לבטא את עצמך בכל-כך הרבה רגעים, מצבים, תחומים ועולמות: במערכות יחסים עם בני אדם – הורים, ילדים, בני ובנות זוג, בני משפחה, חברים, מנהלים, עובדים ועמיתים, אנשים מוכרים וזרים; בעבודה ובקריירה, בלימודים אקדמאים ובכלל, בפעילויות הפנאי, באירועי חיים מיוחדים, בחיי היומיום ובפרטים הקטנים לכאורה. במחשבות, ברגשות, ברצונות ובדיבור הפנימי שלך עם עצמך.

ההתחלה: להבין שהכל מתחיל בי

הביטוי העצמי מתחיל בכל אחת מאתנו. ביחסים שיש לך עם עצמך. בחיי היומיום ובכל רגע נתון. כשאת מבטאת את עצמך את בוחרת, חושבת, מרגישה,עושה- שמה עצמך במרכז עולמך. מאפשרת לאחרים לגעת בעולם שלך במידה המתאימה. וגם – יכולה להעניק לאחרים מתוך אהבה, שמחה ורוגע שהרי במצב כזה אף אחד לא נוגס בחלק ממך, לא גוזל את שארית כוחותייך, לא דורש את שאינו שייך לו. כאמור- הכל מתחיל בך.

ההמשך: לתת לגיטימציה לרצון

להרשות לעצמך. להבין שמותר. שיש לך זכות. בדיוק כמו לאחרים. להפנים שבתור אצלך – את הראשונה. לא להתנצל ולהסביר את עצמך. לקבל את הרצון כחלק ממך. לדעת ולהרגיש שאת רוצה. אח"כ תבוא הבחירה בהתאם להרגשה ולנסיבות. בדרך זו את מקבלת את עצם היותך ונותנת לעצמך, לצרכייך ולרצונותייך לגיטימציה ואפשרות לבוא לידי ביטוי. דוגמא פשוטה- שתי הפסקות של רבע שעה וחוויות שונות לגמרי:  לשבת לשתות כוס קפה בתוך כל הבלגאן והמשימות של אותו היום כי "את לא יכולה יותר/ כבר אין לך כח/ נמאס לך/ גם לך מגיע " (כינורות מייללים) לעומת מצב של לשבת לשתות כוס קפה בשקט, בנחת, מתוך פרגון עצמי. הכרה בצורך וברצון שלך להעניק לעצמך מנוחה, להיות קיימת בתוך שגרת יומך?  האם את שואלת איך עושים את זה לעזאזל כשמדובר בנושאים רציניים בהרבה מכוס קפה?

ההתנעה: *לרצות* 

איך את יודעת שאת רוצה משהו? כשאת מתחילה להרגיש, לחשוב ו/או לזהות את הרצון שלך חשוב מאוד לא לבטל ולא להדחיק אותו באוטומטיות –"זה בלתי אפשרי"- אלא לתת לרצון לגיטימציה.

על דרך השלילה: כאשר את פועלת בצורה מסויימת וחשה התנגדות פנימית אם בצורת כעס, תחושת קורבנות,  סירוב פנימי, חוסר אונים, תסכול, חוסר החלטיות ועוד. במקרה כזה הרצון הוא לא לנהוג בדרך שאת נוהגת בדרך כלל. לדוגמא: כשמישהו מתנהג אלייך בצורה לא יפה לדעתך ואת ממשיכה "לבלוע" וממשיכה לא להביע את עמדתך. או בדוגמא הקודמת, כשאת מוחקת את המייל בכעס ותסכול וכלל לא מנסה למצוא פתרונות אחרים.

על דרך החיוב: לזהות רצון משמעו לרצות ולהרגיש זאת. לדעת שהגוף או הנפש ובקיצור-אני- זקוקה למשהו; לצורכי השרדות או התפתחות, כהכרח או כמותרות. לשים לב לשבריר השניה בו הגוף או הנשמה זועקים "אני רוצה" או "אני לא רוצה"  ולא לפחד. לא לפחד לרצות. לדוגמא: מפגש המתקיים בדיוק בשעה שאת צריכה להסיע את הילדים. במקום מיד ובאוטומטיות למחוק את המייל המודיע על הפעילות, לעצור, להרגיש, ולהבין שאת מאוד רוצה, שזה בסדר שאת רוצה.

ציטוט ידוע מדברי הרבי נחמן מברסלב אומר (בלשון נקבה) "את נמצאת במקום בו נמצאות מחשבותייך. ודאי שמחשבותייך נמצאות במקום בו את רוצה להיות".
כלומר, כדי להיות במקום בו את רוצה להיות קיים תנאי מקדים: לרצות, להיות מודעת לרצון שלך ולתת לרצון שלך לגיטימציה. "פשוט" לרצות. הדבר יאפשר לך לעשות את "הדבר הנכון בשבילך", להיות נוכחת בשגרת יומך ובסופו של יום-חודש-שנה לאהוב מה שאת עושה, אומרת, מרגישה ולעשות את מה שאת אוהבת. בהצלחה!

הכותבת: אנה באומוול-רוסו, M.Sc;
עכשיו תורך! לאהוב מה שאת עושה. לעשות מה שאת אוהבת. אימון לחיים ולקריירה
נייד: 054-4385664
דוא"ל: anabr.coaching@gmail.com                                
אתר: http://anabrcoaching.wordpress.com/